ידיעה מעניינת מאיראן: "מאמר בשבועון האיראני "סובח א סאדק, המופץ בקרב כוחות משמרות המהפכה, מדווח שמסמכי פת"ח שנתפסו על ידי חמאס חשפו כי מצריים שיחקה תפקיד בהסתת העימותים שהובילו להשתלטות חמאס על עזה.

 המאמר הוסיף כי זאת הפעם השנייה שמצריים בגדה בפלשתינים, הראשונה הייתה הבגידה של סאעדת בפסגת קמפ דיוויד."

 

משמעות הדיווח הוא שחמאס משתף את איראן במידע הרב שנפל לידיו בעקבות השתלטותו על עזה. מידע זה

, הכולל את כל המידע המודיעיני של ארגוני הביטחון של הרשות הפלשתינית ואת הארכיונים האישיים של כל ראשי הפת"ח כולל יאסר ערפאת, מחמוד עבאס ומוחמד דחלאן, הינו השלל המודיעיני העשיר ביותר שאי פעם נלקח על ידי ארגון ג'יהאד.

 

גורמי חמאס הודיעו לכתבים כי העובדה שאנשי פת"ח הפקירו את המידע הזה ללא מאבק אינו מפתיע שכן בחודשים שקדמו להשתלטות חמאס על עזה, כוחות פת"ח כבר מסרו כמויות גדולות הן של תיקי מודיעין והן של נשק לחמאס תמורת כסף.

 

השימוש האיראני במידע זה, מראה עד כמה יש במידע מודיעיני רב זה כדי לערער את היציבות של כלל השחקנים באיזור. מצריים, ירדן, ערב הסעודית, לבנון, עיראק, ארצות הברית, וכמו כן ישראל, יכולות לצפות כי בהמשך הדרך יפורסמו מידעים שיש בהם כדי להביך ואף יותר מזה, את המשטרים ולסכן את מהלכיהם בזירות רבות. עובדה זאת ללא ספק הינה אחד הגורמים שהובילו את המצרים, הירדנים והסעודים להורות לעבאס להימנע מעימות עם חמאס ולנסות להגיע איתו להסדר חדש.

 

ובכלל מצבו של חמאס רק משתפר עם כל יום שחולף. מייד לאחר שישראל העבירה את התשלום הראשון בסך כ-120 מיליון דולר לראש ממשלת פת"ח סלאם פייאד, פייאד אמר כי הוא ישתמש בכספים כדי לשלם את משכורותיהם של עובדי הרשות בעזה. הודעתו זאת של פייאד מצביעה של שני דברים. ראשית, הוא מפורר לחלוטין הטענה כי ממשלת פייאד וממשלת חמאס הן שתי ישויות נפרדות ועוינות זו לזו. כוונתו של פייאד לשלם את משכורותיהם של עובדי הרשות בעזה מראה בבירור כי מבחינת הפת"ח מדובר ברשות אחת – לא שתיים.

 

שנית, השימוש בכספים ישראלים לתשלום המשכורות של עובדי הרשות בעזה חושף כי על אף הצהרותיו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, בפועל, ישראל מממנת את חמאס. הרי, אילולא הועברו הכספים לפייאד, חמאס היה צריך לשלם את המשכורות בעצמו. העברת הכספים לפייאד מישראל מאפשרת לחמאס לנצל את כספיו למטרות אחרות – כגון בניית צבא והכנתו למלחמה נגד היהודים.

 

שחרורו של כתב ה-

BBC

אלן ג'ונסטון השבוע שימש אף הוא, ניצחון חשוב לחמאס. כיום הבריטים אצים רצים לעבר הכרה בארגון הג'יהאד. בעקבות השחרור, שר החוץ הטרי של בריטניה דיוויד מיליבנד, שאמו, ניצולת שואה חברה בארגון האנטי ציוני הקיצוני "יהודים למען צדק עבור הפלשתינים" ואביו קומוניסט, שיבח את חמאס. מיליבנד אמר כי מנהיגי חמאס "גינו את החוטפים ודרשו שחרורו של אלן. אני ער לחלוטין לתפקיד החיוני שהם שיחקו בהבטחת תוצאה משמחת זאת." בהודעה לפרלמנט מיליבנד הוסיף כי ייתכן שבהמשך, ממשלתו של גורדון בראון תכיר בממשלת חמאס.

 

ממשלת ישראל מצידה הרעיפה מחמאות על הבריטים והתחנפנה בפני חמאס. בתגובה על שחרור ג'ונסטון אמר אולמרט, "כידוע חברי החמאס שמחזיקים (בשליט) למעשה מונעים את השחרור של אסירים פלשתינים שכבר סוכם." באומרו כך, אולמרט נתן איתות ברור שישראל מעוניינת לעשות גם היא עסקים עם חמאס וכן נתן להבין כי ישראל מוכנה להשלים עם השתלטות בת חסותה של איראן על פרוזדור אשקלון ואשדוד.

 

ולא רק ישראל ובריטניה מנסות להיטיב עם חמאס. גם אל קעאידה מחבק את ארגון האח שלו מהאחים המוסלמים. בעוד רק בחודש מרץ, עם חתימת הסכם מכה בין חמאס ופת"ח אל קעיאדה גינה את חמאס, בסרט הווידיאו שהופץ השבוע,  מס' 2 באל קאיעדה איימן זאווהירי שיבח את חמאס. לדבריו, "אנו אומרים לאחינו, לוחמי הקודש של חמאס שאנו וכלל האומה המוסלמית עומדים לצידכם, אך עליכם לשנות את כיוונכם הפוליטי. מוסלמים צריכים להצטרף לחמאס ואנחנו נגבה אותם באמצעות העברת נשק וציוד ממדינות שכנות."

 

הסירוב של ממשלת אולמרט להתמודד עם האיום שחמאס-איראן מציבים מעזה הוא רק חלק מהתנהלות כללית המאופיינת על ידי התכחשות לאיומים ההולכים וטופחים נגד ישראל באופן כללי. בשבוע שעבר הסורים ציינו 33 שנה ל'שחרור' קונייטרה במסגרת הסכם הפסקת האש. בטקסים שנערכו בעיירה, שריו של בשאר אסעד שבו והדגישו את מחויבותו של הרודן לשחרר את הגולן. על פי דיווחים בודדים, הסורים פתחו את כביש דמשק-קוניייטרה לנסיעה אזרחית בפעם הראשונה זה 40 שנה ובכך הכינו את הקרקע לחדירת מחבלים לרמת הגולן.

 

ביום רביעי רדיו דמשק דיווח כי המשטר הסורי רואה באימון כוחות צה"ל בצפון איום במלחמה. יותר מכל דבר אחר, יש לראות בהודעה סורית זאת סימן שדמשק בונה כעת עילה למלחמה. ואיזה סוג מלחמה מחכה לנו? מלחמת טילים.

 

בזמן שהממשלה מתווכחת על היתרונות והחסרונות של דו"ח שחק הממליץ לשנות את מבנה המועצה לביטחון לאומי, ומתפנה למנות את רוחמה אברהם שרה בישראל, הלקח המרכזי של מלחמת לבנון השנייה – שהעורף הוא היעד העיקרי של אויבינו – אינו זוכה לשום התייחסות רצינית. לקח זה היה צריך להניע את הממשלה לפתוח במבצע ארצית למיגון העורף – לא רק בצפון ובגבול עזה אלא בכל המדינה הנמצאת כולה בטווח של הטילים הסורים. שנה לאחר המלחמה, אפילו שדרות איננה ממוגנת ותשתיות המיגון בצפון עדיין מוזנחות. זה לקח 11 חודשים מתום המלחמה בשביל משרד האוצר לשחרר תקציב לרכוש ערכות מגן לציבור למרות שידוע כי לסוריה מלאי משמעותי של נשק כימי.

 

ובכלל, בזמן שאולמרט מכנה את המלחמה האחרונה "זיכרון רחוק", בלבנון חיזבאללה מתחמש בקצב כה מסחרר עד שאפילו האו"ם מתריע על כך. בדו"ח של מזכ"ל האו"ם באן קי מון בשבוע שעבר, הוא דיווח כי הגבול בין סוריה ולבנון פרוץ ומשלוחות נשק עוברות באין מפריע לחיזבאללה. באן גם האשים את סוריה ואיראן בהעברת הנשק.

 

בראיון פרישה מתפקידו כסגן שר הביטחון, אפריים סנה אמר השבוע לרשת ב' כי הממשלה מפקירה את ביטחון המדינה על ידי בלימת תקציבים חיוניים לצה"ל הנדרשים כדי להתמודד עם אפשרות של מלחמה עם סוריה, חיזבאללה וחמאס. סנה הפנה אצבע מאשימה נגד הממשלה גם בכל הקשור להתמודדות עם התוכנית הגרעין האיראנית.

 

בעוד אולמרט, שרת החוץ ציפי לבני, השרים אביגדור ליברמן ושאול מופז מדברים בשבח העיצומים החלשים שהטילה מועצת הביטחון על איראן וכן מספרים לציבור שקיים שיתוף פעולה מלא אם ארצות הברית בנושא, סנה התריע כי הסנקציות אינן משפיעות על ההתקדמות של איראן לעבר הפצצה וכי "אין תיאום ברמה המבצעית בית צבאות ישראל וארצות הברית בנושא איראן." סנה הוסיף ואמר כי הממשלה איננה מעבירה די כספים למערכות הביטחון כדי שיהיה לישראל מענה צבאי עצמאי אפקטיבי מול איראן.

 

ומצידה, איראן מגייסת את כלל משאביה לקראת מלחמה אפשרית עם ארצות הברית וישראל. המשטר בטהראן סיכן את יציבותו בשבוע שעבר כאשר הודיע על הגבלת הצריכה בדלק עבור האזרחים. השבוע נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד הודיע על כוונתו להטיל מגבלות גם על השימוש הפרטי בחשמל.

 

במקום להתמודד עם עובדות מדאיגות אלו, הממשלה נלחמת נגד כל מי שמעיז להתריע על הסכנות. בשבוע שעבר למשל, בראיון ל'ג'רוזלם פוסט' שגריר ארצות הברית לאו"ם לשעבר ג'ון בולטון האשים את ממשל בוש בקידום מדיניות כושלת כלפי איראן באמצעות משא ומתן וסנקציות.

 

לדבריו, "הגישה הנוכחית של האירופאים ואמריקנים איננה רק נדונה לכישלון אלא היא מסוכנת. ניהול מגעים עם האיראנים רק נותן להם את מה שהם רוצים, יותר זמן."

 

בולטון הוסיף, "מגעים מדיניים וסנקציות נכשלו. על כן יש לבחור בין הפלת המשטר והקמת משטר חדש שלא ישתמש בנשק גרעיני או, כמפלט אחרון, שימוש בכוח." בולטון הוסיף כי ככל הנראה אין מספיק זמן להפיל את המשטר לפני שהאיראנים ישיגו נשק גרעיני.

 

במקום להתייחס ברצינות לדבריו של בולטין, שהוא אחד מידידי ישראל החזקים ביותר בארצות הברית, הממשלה בחרה להגיב בביטול לאזהרותיו. גורם ממשלתי אחד ביטל אותו כ"אביגדור ליברמן אמריקני" ואחר פסל את חשיבות דבריו. אך כאמור, השבוע סנה לא רק הסכים עמו, הוא אף הודיע כי בין ישראל וארצות הברית אין שיתוף פעולה מבצעי בנושא.

 

מצידם, השרים האמונים על שמירת ביטחוננו היו עסוקים למדיי בזמן האחרון. בשבוע שעבר ליברמן טייל באירופה וניסה לקדם את הרעיון שלו לצרף את ישראל לאיחוד האירופי האנטי ישראלי. זאת ועוד, לנוכח ההצלחה המסחררת של כוחות יוניפי"ל במניעת התחמשותו של חיזבאללה בשנה האחרונה, ליברמן גם ניסה לקדם את הרעיון שלו לשגר כוחות נאט"ו לעזה.

 

שרת החוץ ציפי לבני מצדה נפגשה ביום רביעי עם עמיתה המרוקני ושיבחה את שיתוף מרוקו ביוזמה הסעודית ממנה כבר התנערה ערב הסעודית.

 

אולמרט מן הסתם, הביא הסכם שלום ביו חיים רמון ורוני בר-און ולהפסקת אש זמנית עם מאיר שטרית. וכמובן, ראש הממשלה הבטיח את ביטחוננו לטווח ארוך כאשר מינה את רוחמה לשרה בממשלת הגמדים שלו.

 

כלי התקשורת, המתעלמים כולם מהמצב המתהווה באזורנו, מבטיחים לנו כי ברגע שיתפרסם דו"ח וינוגרד הסופי, ממשלת אולמרט תיפול. אך אין סיבה להאמין להם. במקרה הטוב, הדו"ח רק יספר לנו את מה שברור כבר שנה – כי עם או בלי מועצה לביטחון לאומי, חברי הממשלה אינם מסוגלים למלא את תפקידיהם והדבר היחיד שמעניין אותם הוא ההישרדות הפוליטית של כל אחד מהם יהיו ההשלכות לביטחון המדינה אשר יהיו.

 

אבל, חבל בכלל על כל הדאגה. הרב עובדיה מרוצה. ליברמן מבסוט, אולמרט מחוזק, ורוחמה נרגשת עד דמעות. אולי גם אנחנו.